טיפולים שמרניים (לא ניתוחיים) באוסטאוארטריטיס:

1. תרופות – NSAID – תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים. תרופות אלו מעכבות את התהליך הדלקתי (לא חיידקי) ובכך מקלות על תסמיני הכאב וההגבלה בתנועות, תוך זירוז תהליכי ריפוי טבעיים.

2. הזרקות:

• סטרואידים – זריקה תוך מפרקי של סטרואידים יעילה מאוד לעיכוב התהליך הדלקתי, מתאימה יותר לטיפול בכאב מתפרץ. מאחר ולסטרואידים השפעה מזיקה על מבנה הסחוס בטווח הארוך, מומלץ להמעיט בשימוש בהזרקות אלו.
• חומצה היאלורונית – חומצה הנמצאת באופן טבעי בנוזל התוך מפרקי, הזרקה של חומצה זו גורמת לאפקט סיכוך המפרק ושיפור בגמישות הסחוס הנותר. טיפול זה הוא ספציפי לאוסטאוארטריטיס
• הזרקת חומרים ביולוגיים – בטיפול זה נלקח דם מהחולה ובתהליך סרקוז מופקים ממנו חלבונים שהינם גורמי גדילה ומוצרי דם נוגדי דלקת, אלו מוזרקים לברך.

3. פיזיותרפיה – לחיזוק שרירים ושמירה על טווח תנועה בברך.

4. פעילות גופנית – מומלצת מאוד, בהתחשב ברמת הכאב והמגבלה הגופנית. עיסוק בפעילות גופנית משמר את חוזק השריר, תנועתיות המפרקים ואינו "מקלקל" את הסחוס השחוק.

5. ירידה במשקל – קיים קשר ישיר בין עודף משקל להתפתחות מחלה ניוונית של הברך. תהליך ירידה במשקל יכול להוביל להקלה בתסמיני הכאב.